26.09.02 היום השביעי, יום חמישי בשבוע
באמצע הלילה ירד גשם היינו בטוחים שיהיה גשום כל היום. כשקמנו בבוקר ראינו אפור.אבל למרבה הפלא עד שהתארגנו מזג האויר השתפר, ולמרות התחזית בטלויזיה לגשמים עד הצהרים, היה אחד הימים המדהימים מבחינת מזג האויר. שמים כחולים עם מעט עננים אשר יוצרים ענין וצורות לתמונה. אויר כל כך נקי וראות טובה במיוחד. בארץ אולי פעם פעמיים בשנה ביום בהיר לאחר גשם הראות כל-כך טובה והאויר כה צלול. היום שטנו באופן יחסי מעט. הגענו עד העיר Leighton Buzzard . המסלול שוב באיזור חקלאי. התעלה צמודה ל-River Ouzel . עברנו את Soulbury Three Locks בקלות (קטן עלינו), המשכנו קצת ועצרנו על יד גשר 109.
ערכנו טיול רגלי באיזור כשעתיים. קודם ירדנו לנחל תוך הליכה בשדות מוקפים עצי ענק. הצמחיה לאורך הנחל ועל הגבעות בסביבה מדהימה.
עצים ענקים, גבוהים המגיעים לשמים. מזכיר את היער בציציקמה פורסט בדרום אפריקה. ראינו אלונים ענקייים.
ציוצי צפרים, שקט ושלוה. אדון מטייל עם שני הכלבים שלו ביער. בקרבת מקום מגרש גולף. לאורך הגדה מלא דייגים. כאמור היום יום יפה במיוחד ולאנגלים זו חגיגה. לפי דורון הכל נעשה כאן לאט: משחקים גולף לאט, דגים לאט, שטים לאט, שותים בירה לאט. לכולם יש זמן. אף אחד לא רץ, אף אחד לא לחוץ. מעניין שאפשר גם אחרת. הנוף והטבע משרים אוירה נהדרת. חזרנו לגשר, עברנו לצד השני לכיוון כנסיה עתיקה הצמודה לבית בעל האחוזה ה-Menor House.
בכנסיה בית קברות עם קברים מאד עתיקים. על יד נמצא בית האחוזה הישן הטבול בירק ומרחבי גן גדולים ויפים, ובקרבה נבנה בית חדש. מימדים אדירים,עם גינון נהדר. נראה שבחלקו הוסב לבית מלון. לאחר טיול של כשעתיים חזרנו לסירה והתנהלנו לאטנו לכוון העיירה הקרובה. עברנו Lock נוסף והגענו ל-Leighton Buzzard .החננו הסירה ויצאנו לטיול כשעתיים וחצי. זוהי עיירה די גדולה. עתיקה.
הלכנו לטייל למרכז הקניות במטרה למצוא מתנות, אך לא מצאנו דבר. נכנסנו לחנות דיג אבל הציוד של לתעלות בלבד ולא מתאים לרועי. חזרנו לסירה ופנינו חזרה צפונה. מדהים לראות את כל האנשים שלוים, לא רצים, אין ביקורת בטחונית, לא רואים מדים – עולם אחר. בדרך חזרה עצרנו על יד Leighton Lock בפאב ציורי ויפה לשתות בירה ולצלם ברבורים. עם נגיע עוד פעם למקום הזה- כאן צריך לעצור ולאכול ארוחת צהרים. נהננו עוד מספר דקות מהנוף והמשכנו.
הגענו לחנית לילה קרוב למקום בו חנינו אתמול, מרחק שעתיים מ-Milton Keynes . שוב זכינו לראות "שקיעה אדומה" –זיכרון יפה לסוף מסע.
הלילה האחרון בסירה. דורון שוטף כלים אחר ארוחת הערב. ברקע גליקריה.
